<h1>בה"ג הלכ' הלוואה</h1>
<h2>דף יג.</h2>
עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה, מאי טעמא, דאיתקש לשדה אחוזה דכתיב (ויקרא כ"ה, מ"ו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה מה שדה אחוזה נקנת בכסף בשטר ובחזקה אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה.
<h2>דף מח.</h2>
[פסק] ומאן דאוזיף זוזי לחבריה וקבע ליה זמנא ללוה ומטא זמניה ולא פרעיה ואזל ונחת לנכסים בדלא תבעיה מסלקינן דההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי דלוה מקמי דליתבעיה ללוה, סלקיה רב חנין בריה דרב ייבא, אמר רבא מאן חכים למיעבד הכי אי לאו רב חנין בריה דרב ייבא קסבר נכסוהי דבר אינש אינון ערבין ביה ותנן המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב תחילה וקיימא לן דלא יתבע ערב תחילה, תניא נמי הכי (קע"ג:) המלוה את חבירו על ידי ערב לא יתבע ערב תחילה ואם אמר לו על מנת שאפרע ממי שארצה יתבע ערב תחילה.
<h2>דף מח:</h2>
הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין. בעא מיניה רבה בר נתן מרבי יוחנן הוחזק כתב ידו בבית דין מהו, אמר ליה אף על פי שהוחזק כתב ידו בבית דין אינו גובה אלא מנכסים בני חורין. אמר רב פפא הילכתא מלוה על פה גובה מן היורשין ואין גובה מן הלקוחות, גובה מן היורשין שלא תנעול דלת בפני לוין, ואין גובה מן הלקוחות דלית ליה קלא.
